#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמה. שכח קדירה על גבי כירה מהו 1)
למי הספק 2) ומה נפשט?"	"1) רש""י פירש שהספק לחכמים שאוסרים להשהות. התוס' (ד""ה שכח) פירשו שהספק אפילו לחנניה באופן שלא בשיל כמאכל בן דרוסאי א""נ בקידרא חייתא.<br>2) רבה ורב יוסף אמרו שאפילו במזיד יאכל ורב נחמן בר יצחק אמר שאפילו בשוגג לא יאכל. ודברי רבה ורב יוסף עלו בקשיא."	שבת לח. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמו. כיצד מיישבים 1) שלעיל ר""מ אסר להשהות תבשיל שבישל כל צרכו וכאן התיר 2) שלעיל ר'
יהודה התיר להשהות תבשיל שבישל כל צרכו וכאן אסר? "	"1) לעיל אסר לכתחילה להשהות והכא בהשהה כבר קאמר דמותר
לאוכלה.<br>2) לעיל בגרופה וקטומה והכא
באינה גרופה וקטומה."	שבת לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמז. כיצד מיישבים 1) שלעיל ר""מ התיר חמין שלא הוחמו כל צרכן אפי' לכתחילה וכאן אסר
אפילו בדיעבד 2) שלעיל ר' יהודה אסר באינה גרופה אפי' חמין שנתבשלו כל צרכן וכאן התיר? "	"תירצו התוס' (ד""ה הא):<br>1) לעיל בגרופה וקטומה והכא
באינה גרופה וקטומה.<br>2) לעיל אסר לכתחילה להשהות
והכא בהשהה כבר קאמר דמותר לאוכלה <sup>עא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עא.  לרשב""א גם לעיל
התיר ר' יהודה ולק""מ, דחמין הוא מצטמק ורע לו ולדעת הרשב""א ר' יהודה מתיר במצטמק ורע לו.</span>"	שבת תוס' לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמח. עבר ושהה מאי. באיזה אופן הספק? 	"רש""י פירש אם עבר ושהה
במזיד [ר""ל שנתכוין להשהות והיה סבור שמותר, מהרש""א] האם מותר לאוכלה. ור""י (בתוד""ה עבר) פירש בבשיל ובשוגג ואליבא דר' יהודה אם אסר מצטמק
ויפה לו דוקא במזיד או דילמא אפילו בשוגג <sup>עב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עב.  והרשב""א הביא את
פי' רבינו יונה דהך בעיא אמלתיה דרנב""י קיימא דאמר תרוייהו לאיסורא א""נ אגזרתא וקא מיבעיא להו דילמא ע""כ לא קנסו לא בשוגג ולא במזיד אלא בשיל ולא בשיל
ומשום שנתבשל לגמרי בשבת, אבל בנתבשל כל צרכו אע""ג דמצטמק ויפה לו לא קנסו. והראב""ד פי' בשוגג
דאומר מותר.</span>"	שבת לח. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמט.
האם חשיב מצטמק ויפה לו או רע לו 1) כרוב ופולים ובשר
טרוף2) חמין 3)
ביצים מצומקות? "	1) מצטמק ויפה לו.<br>2) מצטמק ורע לו.<br>3) מצטמק ויפה לו.	שבת לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנ. מה פירוש מחזירין אפילו בשבת? 	"רש""י פירש שלא רק בליל
שבת מותר אלא אף ביום השבת, דלא נימא שביום כשמוריד ודאי אין דעתו להחזיר. והתוס' (ד""ה אפילו) פירשו שלא רק ביום חול מותר אלא אפילו
בשבת <sup>עג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עג.  והרשב""א כתב שיש
מי שפירש שלא רק בין השמשות התירו אלא אפילו משתחשך. והר""ן לעיל לו,ב פירש דבכל המלאכות מתירים
ב""ה סמוך לחשיכה לכן הוצרכו כאן לומר שלהחזיר הם מתירים אפי' בשבת. וכאן פירש ע""פ הירושלמי
שאע""פ שהחזרה היא בלבד שנעשית בשבת שרי ובכה""ג הוא דמפלגינן בין עודן בידו להניחם ע""ג קרקע, אבל כשסילק בשבת בכולהו גווני שרי.</span>"	שבת לח: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנא.
האם מותר להחזיר כשעודן בידו או כשהניחם על גבי קרקע, כשדעתו
להחזיר וכשאין דעתו להחזיר? "	"לרבי זריקא בשם רבי אבא בשם
רבי תדאי כשעודם בידו מותר כשהניחם ע""ג קרקע אסור. לרבי חייא בשם ר' יוחנן גם בהניחם ע""ג קרקע מותר.
וכן נחלקו בכך רב דימי ורב שמואל בר יהודה בשיטת רבי אלעזר.<br>בדעת חזקיה בשם אביי, יש אומרים כשעודם בידו מותר רק כשדעתו להחזיר אבל אין דעתו
להחזיר אסור, ואם הניחם ע""ג קרקע אע""פ שדעתו להחזיר אסור, ויש אומרים כשהניחם על גבי קרקע אסור רק
כשאין דעתו להחזיר אבל אם בדעתו להחזיר מותר, ואם עודם בידו אע""פ שאין דעתו להחזיר מותר <sup>עד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עד.  כתב הרשב""א
שהסכימו כל הפוסקים לפסוק בה להחמיר שמותר להחזיר רק אם עודן בידו ודעתו להחזיר, דכיון שאסרוהו משום דמחזי
כמבשל וקרוב הדבר לבוא לידי איסורא דאורייתא ולפיכך הלכו בה להחמיר כשל תורה. והר""ן כתב דכל הני
פלוגתא ליתנהו אלא בשסלקן מע""ג כירה מע""ש ולא החזירן עד שחשכה אבל כשסילק בשבת
בכולהו גווני שרי.</span>"	שבת לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנב.
פינה ממיחם למיחם והחזיר 1) מה הדין 2) ומאי שנא
מהטמנה שלרשב""ג פינה ממיחם למיחם מותר?"	"1) תיקו&nbsp;<sup>עה</sup>.<br>2) ר""ת (בתוד""ה פינה) תירץ דהכא שהשהה ע""ג כירה גם במיחם שני מהני חיתוי אבל בהטמנה במיחם שני לא יועיל חיתוי. ור""י תירץ דהתם בהטמנה דהוי לצורך מחר ליכא למיחש לחיתויי דבלא חיתוי יתחמם הרבה אבל הכא דבעי לה בלילה איכא למיחש לחיתויי&nbsp;<sup>עו</sup>.<span style=""color: rgb(80, 79, 75);""><br>עה. ופסקו רב האי גאון והר""ח לחומרא, רשב""א.<br>עו. והר""ן תירץ דהתם מותר דמטמין בדבר שאינו מוסיף הבל אבל הכא טפי מחזי כמבשל במיחם שני מבמיחם ראשון א""נ הכא הכי פירושא דקא מיבעיא לן פינן ממיחם למיחם מהו להחזיר למיחם ראשון ולהחזירה על גבי כירה מי הוי כהניחו על גבי קרקע או לא.</span>"	שבת לח: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנד.
מה הדין להחזיר לכופח? "	"אם הסיקוה בקש ובגבבה דינה
ככירה שמותר. אם הסיקוה בגפת ובעצים, אם אינו גרוף וקטום דינו כתנור שאסור. ואם גרוף וקטום דעת אביי שמותר כמו
בכירה ודעת רב אדא בר אהבה שאסור כמו בתנור <sup>עח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עח.  והרשב""א בפי' ב'
כתב דאפשר שלא פליגי ואף לאביי אסור בכופח גרוף וקטום.</span>"	שבת לח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה.
מדוע אסרו חכמים ברחיצה את מי הסילון של אנשי טבריה?
"	"רש""י כתב שמי הסילון
נמשכו ובאו כל השבת לתוך אמה של חמי טבריה ופירשו התוס' (ד""ה מעשה)
שאסרום ברחיצה גזירה שמא יערבם בשבת, ולערבם בשבת אסור משום תולדות האור וחשיבא כחדא
גזירה, או שבסילון היו נקבים וכשהיו רוחצים בשבת היו פותחים הנקבים ומתערבים הצוננים בחמים ואין כאן אלא חדא
גזירה אטו חמי האור. ולר""י מיירי בהטמנה מבעוד יום בדבר המוסיף הבל ואסרו ברחיצה גזירה שמא יטמין ברמץ ושמא
יחתה."	שבת לח. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנז.
האם מותר בשבת ומדוע 1) לצלות ביצה על סודר שהוחם
בחמה 2) להטמין ביצה בחול שהוחם בחמה? "	"1) לחכמים אסור דגזרו תולדות חמה אטו תולדות האור. לרבי
יוסי מותר דסבר דלא גזרו.<br>2) לכו""ע אסור. לחכמים
משום שאסרו תולדות חמה <sup>עט</sup>. לרבי יוסי לרבה גזירה שמא יטמין ברמץ. לרב יוסף לגי' רש""י שמא יזיז עפר ממקומו, דחיישינן
שמא יטול כדי לכסות ויעשה גומא והתוס' (ד""ה מפני) פירשו בדעת רש""י דהוה גזירה שמא יחפור הגומא לטמון הביצה בתוכה. ור""ת גרס מפני שמזיז
עפר<br>ממקומו, ופירש שמזיז עפר שהוא מוקצה ממקומו כשתוחב הביצה בתוך העפר וסבר רב יוסף
דטלטול מן הצד שמיה טלטול. ועוד פירש ר""ת שמזיז עפר ממקומו והוי חופר שהוא תולדה דחורש [מדרבנן,
מהרש""ל ומהר""ם].<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עט.  והרשב""א בפי' א' כתב
דלרב חסדא שהוחמו בשבת ומשום הטמנה בדבר רבנן משום תרי טעמי אסרי להו, משום המוסיף הבל.</span>"	שבת לח: - לט. ותוס'		
